משפיעני מת”ח שמ”ח- מנהיגות תלמידים להצלחה חברתית

כ- 30% מהתלמידים לא מרגישים שייכים וכ- 25% לא אוהבים את בית הספר. בשנים האחרונות אנו עדים לנתונים מדאיגים המצביעים על חוסר שייכות למסגרת החינוכית. לפי אדלר שייכות נמדדת בעזרת 3 מדדים משמעותיים, ראשי תיבות אנ”י: א-הוב, נ-חוץ, י-כול. ולצערי ולצער המערכת תלמידים רבים לא מרגישים: אהובים בביה”ס, לא נחוצים ולא יכולים (לימודית, רגשית, חברתית). אנו יכולים להצטער על כך ויכולים לפעול כדי שיהיה אחרת.


הידעתם כי תלמידים המדווחים על תחושת נתק וניכור מביה”ס נמצאת
בסיכון גבוה מילדים אחרים?
פי 3.8 מצוקות נפשיות יומיומיות
פי 4.2 שביעות רצון מהחיים
פי 2.9 קורבנות לפגיעה ברשת
פי 1.5 קורבנות לבריונות בביה”ס
פי 6.9 עישון סיגריות
(מתוך חוזר משה”ח. סקר הבריאות הבינלאומי HBSC)

אז אני בוחרת תמיד בפעולה. “פעולה” מייצרת תנועה ו”תנועה” מזרימה אנרגייה (נקווה שחיובית).

אז מה עושים?
בגדול, המטרה לחזק תחושת שייכות ולהכחיד התנהגויות מפריעות ובריוניות בעזרת משולש השותפים: צוותי חינוך, מנהיגות תלמידים והורים.

 

כיצד?
תכנית המשלבת בתוכה הרחבת מעגלים חיובים וצמצום מעגלים שליליים, מעגלי פגיעה. תכנית חברתית זו תכנית גדולה וניתן לבנות אותה בשלבים, שלבים (למרבית תתי השלבים יש התייחסות בבלוג). כאן ארצה להתייחס לחלק ממנה והוא: גיוס מנהיגות תלמידים לחיזוק האקלים החברתי. אני מאמינה שכח רב נמצא בידי התלמידים ומתוך חשיבה זו נולדה “תכנית המשפיענים מת”ח שמ”ח”– מנהיגות. תלמידים. חברים. לקידום… שותפויות. מניעת דחייה. חברות חיובית.

מושג המשפיענות נלקחה מתוך הרשתות החברתיות. משפיען= אדם בעל יכולת וכח להשפיע על סובביו. במקרה כאן יש לנו כוונה לכוון את ההשפעה להתנהגויות חברתיות מגבשות, מלכדות ובונות אקלים חיובי, שמטרתן בישירין ובעקיפין למנוע דחייה חברתית ולחזק לכידות חברתית.

בין גיבוש ללכידות חברתית
השנה (תשפ”ד) אחד מיעדי משה”ח לייצר לכידות חברתית. אז מה זה? אנשי חינוך רבים פועלים רבות למען גיבוש חברתי. זה טוב וחשוב אך זה ראשוני על מנת ליצור תשתית לאקלים כיתה חברתי יש ליצור  “לכידות חברתית”, שלב עומק מעל גיבוש חברתי. לכידות היא מושג פסיכולוגי – “תחושת ביחד” אותה מבטאים אנשים ביחס לקבוצה, בעוד גיבוש חברתי הוא מושג המתייחס למבנה מרקם היחסים הבין-אישיים בקבוצה – “יחסי ביחד”. לכן, קיים הצורך להבדיל בין מושגים אלה ואף ללמוד את יחסי הגומלין ביניהם ( Jehn and Shah, 1997; Moody and White, 2003). מתוך: מאמרו של ד”ר מוטי קלנג.
אם נתאר מטאפורית את ההבדל בין המושגים נדמיין רשת כורי עכביש. דמיינו קבוצה ישובה במעגל שבמרכזו נטווה רשת קורי עכביש 2 ס”מ מהריצפה. “רשת” זו תבלום “נפילות וזעזועים” כשחברי הקבוצה מאפשרים את התמיכה המנטלית הזו. כחברי הכיתה ירגישו בטוחים שחבריהם לא יאפשרו להם ליפול- זו לכידות.  ומי אחראי על טווית ה”רשת”? מנהל הקבוצה/מורה. בקיצור ההבדל בין גיבוש ללכידות, ש”גיבוש” מתאר יחסי חברות, “לכידות” זה השלב שמתאר החזקה ואפקטיביות של קבוצה.

לאור כל זה תכנית המשפיענים מטרתה לייצר לכידות חברתית בעזרת טוויה עדינה של “רשת כורי עכביש” דמיונית כמתוארת מעלה בתוך הכיתה.
מנהיגות התלמידים “תשלח זרועות” של השפעה חיובית ומכאן נאמין שהשלם שיווצר גדול מסך חלקיו.

 

תכנית המשפיענים מורכבת משלושה שלבים מפורטים כולל מערכי שיעור ראשוניים

להורדת תכנית המשפיענים- מת”ח שמ”ח 

כפי שציינתי מנהיגות תלמידים/ תכנית משפיעני מת”ח שמ”ח היא רק חלק מתכנית רחבה שיש לבנות בגיוס שותפויות ההורים.

מה עוד ניתן לעשות?
בהתייחס להיבטים של חיזוק משמעת, כללים חברתיים ולכידות חברתית מצרפת כאן פעילויות נוספות:
1. ניסוח כללים כיתתים (קובץ כללים כיתתים- קובץ מתנה)
2.שיח אודות נורמות חברתיות (ראו פעילות אמנה חברתי)
3. במידת הצורך ענישה. מידת הענישה על כל צורותייה חייבת להיות ברורה לתלמידים.

בלכידות קבוצתית יש להתייחס לשלושה היבטים:
1. העמקת הכרות (ראו בלוג “נעים מאוד” ופעילויות הכרות באתר המרכז החברתי)
2. הפרט בתוך הקבוצה. להכיר את החוזקות של כל תלמיד ותרומתו לקבוצה
3. תרומת הקבוצה לפרט. נלמד את הקבוצה מה ביכולתה להעניק לפרט: פירגון, עידוד, העצמה, תמיכה, ראיית האחר וכו’.

 

אם ברצונכם להתייעץ, לשאול אני כאן בשביל אקלים ביה”ס והכיתה שלכם
תכנית גפ”ן 6482

לקריאה נוספת מגזין אוגוסט 2023 של המרכז החברתי. לחצו 

כאן לעזרתכם ולכל שאלה,
נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית

כיתבו לנו :)

המרכז החברתי מעניק ייעוץ חינוכי למוסדות וארגונים חינוכיים בנושאים חברתיים, פיתוח ושכלול מיומנויות חברתיות. הנחייה חברתית פרטנית וקבוצתית,הרצאות, סדנאות וכתיבת תכנים חברתיים. ייעוץ והתאמה של מסגרות חינוכיות לילדים. הדרכה והכוונה לקראת ועדות השמה ושיבוץ בחינוך מיוחד.

יכול לעניין אותך בנוסף

רגישות לדחייה והמוח החברתי

חשיבות רבה יש לחיבורים חברתיים. מאמר שנתקלתי בו מוצא הקשר בין חיבור חברתי לקוי לחיזוק רגישות לדחייה חברתית והופעת סימפטומים פסיכיאטריים. שווה קריאה על אף היותו באנגלית.

המשך קריאה
Wishlist 0
Continue Shopping

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

הירשמו וקבלו הטבת הצטרפות של 5% הנחה בקנייה הבאה באתר

חדש במרכז החברתי

קורס הכשרת מטפלים חברתיים

למידה חברתית’ כיצד מלמדים?
כיצד הופכים ילד.ה מ’דחויים חברתית’ ל ‘כשירים חברתית’?

למידה חברתית’ כיצד מלמדים?
כיצד הופכים ילד.ה מ’דחויים חברתית’
ל ‘כשירים חברתית’?

קורס פרקטי להנחיה חברתית בקליניקה, בפרטני או בקבוצה

איזה כיף שהצטרפתם!

קוד קופון: hevrati5

Open chat
היי :)
אני כאן לכל שאלה