כישורים חברתיים “בעיית הבעיות” של המאה ה 21-
החלפת ה”שכונה” ב “מסך”, לקויות הקשב והתקשורת, חוסר הפניות ההורית וה”מורית”,
לחץ ההישגים וכו’ מובילים את ילדנו לחסר בכישורים חברתיים שאלו מובילים ל:
קשיים לימודים, אלימות, אובדנות, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים וכו’
אזמהעושים ? אין ברירה להכניס זאת לתודעה, ללמוד ולהעמיק בנושא ולהבין שיש צורך לשים זאת בראש סדר העדיפויות באקלים בכיתתי/גני. מפסיקים להשתמש במושג “חבר/ה טוב/ה” כהגדרה כללית ומכניסים שיח חברתי לשיח יומיומי שגור ומקובל, יוצרים שייכות אצל כלל הקבוצה, משחקים עוד ועוד משחקי הכרות ומשחקיים חברתיים, מנתחים סיטואציות חברתיות ועוד.
כיצד עושים? למידה חברתית יכולה להתרחש כמעט בכל סיטואציה ובכל כלי טיפול: שיח, משחק, חיות, אומנות וכדומה. בקבוצתי ובפרטני.
ואיך עושים? אני מאמינה במודל עבודה ספירלי מיומנות (מיקוד למידה במיומנות חברתית ספציפית) – הפנמה (פעילות)- יישום (ראיית הפנמת המיומנות ב”שטח”)
וחוזר חלילה.
בסיום של כל מעגל למידה נוכל להכניס את המיומנות הנלמדת ל”סל מיומנויות” המורכב מהתנהגויות חברתיות לתלמידים.
יישום: המטרה שהתלמידים ידעו לשאול שאלות נכונות, אוספות מידע ולא שיפוטיות.
יש אפשרות לערוך מעקב אחר זה בטבלה מסודרת או בע”פ, במשך שבוע הלמידה התלמידים יוכלו לשתף במליאה בסוגי שאלות וכו’. לאחר זמן מה שנגיע להחלטה כי למידת המיומנות הושלמה, נעביר את המיומנות “שאילת שאלות” לסל המיומנויות (דמיוני או פיזי בלוח תוכן) ואפשר יהיה לעבור ללמידה של מיומנות נוספת לדוגמה: להפסיד בכבוד וכך הלאה.
כשיש לנו נושא כולל “מפורק” לתת נושאים כשהמטרה והיעדים ידועים קל לנו יותר להסביר לתלמידים את החומר בכל נושא ובלמידה חברתית בפרט, במפגשים קבוצתיים ופרטניים כאחד.